ריקודים סלוניים

 

בענף האינטרנשיונל (International Style), הריקודים הסלוניים הקלאסיים (הקרויים בעגה המקצועית גם Standard או Modern) כוללים חמישה סגנונות:

ואלס אנגלי (English Waltz / Slow Waltz) 

טנגו (Tango) 

ואלס וינאי (Viennese Waltz) 

סלואו-פוקסטרוט (Slow Foxtrot / Slowfox) 

קוויקסטפ (Quickstep) 

 

זהו הסגנון עליו חושבים כאשר אומרים "ריקודים סלוניים", והוא בא מעולם הנשפים והסלונים של המאות הקודמות. הואלסים מקורם באירופה (אנגליה, אוסטריה), הטנגו היגר מארגנטינה לצרפת בתחילת המאה ה-20 ועבר מטמורפוזה טכנית, מוזיקלית וסגנונית, והסלואופוקס והקוויקסטפ נרקדים לצלילי מוזיקת סווינג איטית או מהירה (ארה"ב). 
לכל ריקוד טכניקה ייחודית ואופי תנועה שונה אשר משקפים בצורה הטובה ביותר את ההרמוניה בין תנועת הזוג למוזיקה של הריקוד. 

 

צפו בסרטונים הבאים להעשרה: 

ריקודים לטינו אמריקאיים

 

הריקודים הלטינו-אמריקאיים (הקרויים בקיצור גם Latin) בסגנון האינטרנשיונל כוללים חמישה במספר:

צ'ה צ'ה צ'ה (Cha Cha Cha)

סמבה (Samba)

רומבה (Rumba)

פסודובלה (Pasodoble)

ג'ייב (Jive)

סלסה (Salsa)

בצ'אטה (Bachata)

 

האינטרנשיונל סטייל כשמו כן הוא - חובק עולם, וכך מגיעים הצ'ה צ'ה צ'ה והרומבה מקובה, הסמבה מברזיל, הפסודובלה מזירות מלחמות השוורים בספרד ובארגנטינה והג'ייב מארצות הברית (בהשפעת הרוק'נ'רול, הטוויסט והסווינג על שלל סגנונותיו).

וברוח הזמן ניגע גם בסלסה וב-בצ'אטה הנרקדים גם אצלנו. 

הסמבה והפסודובלה יוצאי דופן בתחום זה משום שלא נולדו כריקודים זוגיים - הסמבה באה מהקרנבל הברזילאי, בו רוקדים בצורה חופשית, והפסודובלה הוא למעשה הצגה של זירת מלחמת השוורים עם זיקה לפלמנקו הספרדית שגם הוא לא בהכרח זוגי. כאשר ריקודים אלו הצטרפו לרשימת הריקודים הסלוניים הם עברו מטמורפוזה - כך למשל המוזיקה לסמבה הסלונית איטית יותר מהברזילאית המקורית, והריקוד נרקד במעגל כדי לשמר את התנועה המתמדת של הקרנבל בתוך רחבת הריקודים; והפסודובלה הוא הריקוד היחיד אשר נבנית לו כוריאוגרפיה מדויקת לפי מבנה קבוע, והוא נרקד לצלילי שיר אחד מסורתי - Spanish Gypsy Dance.

 

להעשרה, צפו בוידאו:

ניו ווג

 

סגנון הניו ווג הוא למעשה התפתחות מריקודי הנשף המסורתיים של אירופה, אשר החלה בשנות השלושים של המאה הקודמת באוסטרליה וניו זילנד, והפכה לחלק חשוב בסצנת הריקודים הסלוניים האוסטרלית, עד כדי כניסת הסגנון לתחרויות מקצועניות בריקודים סלוניים ולטינו-אמריקאיים בסגנון אינטרשיונל, כז'אנר נוסף.

 

ישנו מספר רב של ריקודי ניו ווג, למרות שרק קומץ (כ-15) נכנסו באופן רשמי לרשימה התחרותית. כולם מבוססים על כוראוגרפיה קבועה קצרה, אשר חוזרת מספר פעמים לאורך הריוד עד אשר המוזיקה מסתיימת. לרוב הכוראוגרפיות הן במבנה של 16 או 32 תיבות, ולכן נדרשת מוזיקה שהיא במבנה דומה של 16 או 32 תיבות.

 

ריקודי הניו ווג מטבעם קלים יחסית ללימוד למתחילים, ותחושת ההישג והמימוש מהירה הרבה יותר מאשר לימוד של ריקודים לטינו-אמריקאיים או סלוניים. יחד עם זאת, ניתן לרקוד אותם ברמות שונות של ביצוע ולפתח אותם עד לרמה מקצוענית תחרותית של ממש. כך שמצד אחד קל ומהיר ללמוד אותם, אבל כדי לשלוט בהם ברמה גבוהה נדרשת עבודה קשה ויסודית!

 

ריקודי הניו ווג התחרותיים מבוססים על מקצבים של מארש (שני ריקודים), טנגו (שלושה ריקודים), ואלס וינאי (חמישה ריקודים) וסלואו-פוקסטרוט (חמישה ריקודים). סה"כ 15 ריקודים במספר, בדרגות שונות של קושי. 

 

שמות הריקודים:

 

1. Evening Three Step - מארש

2. Gypsy Tap - מארש

3. Tangoette - טנגו

4. La Bomba - טנגו

5. Tango Terrific - טנגו

6. Parma Waltz - ואלס וינאי

7. Lucille Waltz - ואלס וינאי

8. Twighlight Waltz - ואלס וינאי

9. Tracie Leigh Waltz - ואלס וינאי

10.Swing Waltz - ואלס וינאי

11.Merrilyn - סלואו פוקסטרוט

12.Charmaine - סלואו פוקסטרוט

13.Excelsior Schottische - סלואו פוקסטרוט

14.Carousel - סלואו פוקסטרוט

15.Barclay Blues - סלואו פוקסטרוט

 

להעשרה, צפו בוידאו:

מה תרצו לרקוד ?